shaula haitner logo

שאולה הייטנר. דואל: shaula@shaula.co.il

בשוליים

קצת עלי

את האני הפוליטי והחברתי שלי אפשר למצוא בפייסבוק שלי

עם פריצת האינטרנט לחיינו עברתי לעסוק בבניית אתרים, תעסוקה מקצועית שהייתה כיף גדול לאורך הרבה שנים.

וכמובן, בלי דנה ברנע, המעצבת והחברה, כל הקריירה המקצועית שלי הייתה בודאי אחרת.

למה שאולה

משמאל לימין: בן ציון כץ, טשרניחובסקי, הורודצקי

אני קרויה שאולה על שמו של שאול טשרניחובסקי שהיה דמות מפתח בחיי סבא שלי העיתונאי והסופר בן ציון כ"ץ. להלן מספר ציטוטים ממאמר של ד"ר עידו בסוק שנכתב לרגל העברת זכרנותיו של סבי על טשרניחובסקי למדיה דיגיטאלית.

"טשרניחובסקי היה דמות מרכזית בחייו של כ"ץ, ספק גיבור תרבות נערץ ספק עולל-טיפוחים הזקוק לסיוע ולתמיכה כמעט מתמידים.

תרומתו העיקרית לחקר הביוגרפי של טשרניחובסקי היא סדרת המאמרים בעשרים ושישה המשכים (שישים ושבעה פרקים) 'על חיי שאול טשרניחובסקי', שהוא החל לפרסם בתדירות כמעט שבועית כשלושה חודשים לאחר פטירת המשורר בירושלים. הפרקים ראו אור בשבועון התל אביבי הזמן.

אפשר להניח, מכל מקום, שערב פגישתם הראשונה של השניים חש כ"ץ הערכה רבה למשורר המבטא רגשות לאומיים גאים ואמונה בכוחה של האנושות לגבור על תחלואיה. לטענתו, הוא היה הראשון שגייס אותו, בשליחות שטיבל, לנטוש חלקית את עיסוקו ברפואה ולהתפנות לתרגום האפוסים ההומריים. עם ההיכרות הראשונית איתו ודאי נתעורר בו אותו זיק חיבה שעל גבול אהבה, שעורר טשרניחובסקי בעל המראה ה'גויי', עתיר התלתלים הנעריים ועבות-השפם, בלב גברים רבים שסיפרו עליו זיכרונות (ואין צריך לומר בלב נשים). עם השנים, כאשר נפגשו בשנות העשרים בברלין וטשרניחובסקי נחשף לפני כ"ץ בחולשתו הילדית נוכח מו"לים שעשקו אותו ובחוסר אוניו להתפרנס כראוי, הוא עורר אצלו נכונות נחושה לתמוך בו ולגונן עליו."

זכויות יוצרים בתמונות

עד שנת 2007 שלט בארץ החוק המנדטורי שחוקק בשנת 1911 ולפיו כל תמונה שצולמה לפני 50 שנה משוחררת לרשות הציבור (public domain) וכל אחד יכול לעשות בה כרצונו.

בשנת 2007 שונה החוק ולשונו כדלהלן: "זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו, בכפוף להוראות חוק זכויות היוצרים התשס"ח–2007."
החוק הוא דרקוני ולא סביר, חוקק בהשפעת חברות המדיה האמריקאיות ולדעתי יעבור עוד שינויים.

יש אתרים בארץ ובעולם שהעלאת תמונות אליהם דורש הצהרה מהצלם שהוא מוותר על זכויות היוצרים שלו ברמה זו או אחרת. רוב צלמי התמונות שאינם מקצועיים לא מודעים למגבלה זו ולמעשה התמונה שעלתה בפייסבוק או בפליקר או באתרים דומים איננה ניתנת לשימוש חוזר.

כדי לאפשר גמישות בויתור על זכויות יוצרים בצורה מלאה או חלקית הוקם אירגון בשם Creative Commons שקבע כמה רמות של הגנה החל בשימוש חופשי תוך מתן קרדיט ליוצר, שימוש חפשי תוך מתן קרדיט אבל לא למטרה מסחרית וכו'.
אתר עולמי שמאפשר שימוש חוזר בתמונות הוא Wikimedia Commons ובישראל פיקיוויקי שהתמונות שלו מאוחסנות ב- wikicommons אך באמצעותו ניתן להעלות ולחפש תמונות עם מימשק ידידותי בשפה העברית.

לקריאה נוספת בנושא זכויות יוצרים בתמונות

התמונות שלי בפיקיוויקי

שאולה הייטנר מתוך פיקיוויקי - עץ תפוז מרחף

מיזם פיקיוויקי – אלבום תמונות שיתופי לשימוש חופשי הוא מיזם יחודי שאין דומה לו בישראל והוא מבוסס על המודל של אתר ויקישיתוף (wikicommons) של ויקיפדיה.

חוקי זכויות הקניין באינטרנט כיום הם כאלה שכל תמונה שקיימת ברשת היא למעשה קניינו של מישהו ואסור להשתמש בה ללא אישור. גם אם תמונה עלתה לפייסבוק היא כזו, כל עוד לא נאמר עליה שהיא מותרת. אלבום פיקיוויקי אמור לשרת בראש וראשונה את מערכת החינוך ואת הציבור הפרטי. אין מגבלה גם על שימוש מסחרי. הדרישה היחידה היא לתת קרדיט לצלם.

מאגר פיקיוויקי הוקם בשנת 2009 על ידי איגוד האינטרנט עם שני שותפים, ויקיפדיה ומט"ח. מספר התמונות כיום כ- 80,000 והוא מכיל כמה אלפי תמונות ארכיון של התנועה הקיבוצית בישראל, תמונות שנסרקו מאלבומים ישנים, תמונות של אתרי מורשת ואלפי תמונות מכאן ועכשיו של אנדרטות ופסלים, נופים פסטורלים ואורבניים, מבנים, ארועים ויותר מדי פרחים ושקיעות (לטעמי). לכל תמונה קיים תעוד מפורט דבר שמקל כמובן על החיפוש.

מטרת המיזם היא להפוך לאתר מורשת לאומי כך שקיומו יובטח מעבר לאופנה חולפת ולבסס את התחזוקה רק על מתנדבים. לאלבום נדרשת תחזוקה יומיומית בעיקר בגלל נטיית העם היושב בציון להעלות לאתר תמונות שאינן עומדות בקריטריונים והשארתם תפגע באיכות האוסף ובחווית המשתמש.

אני לא צלמת דגולה אבל העליתי לפיקיוויקי כבר יותר מ- 1300 תמונות. הבעיה היא למצוא את האנשים שיהיו מוכנים לטרוח (יותר מסובך להעלות לפיקיוויקי מאשר לפייסבוק כי צריך למלא פרטים) ולהשלים את האוסף כך שישקף מגוון מקסימלי של נושאים.

האתר מנוהל כיום על ידי קבוצת אבני מורשת ומרכז סביבו מספר לא מבוטל של תורמים נלהבים.

נגישות לאינטרנט

מזה מספר שנים אני מעורבת באמצעות איגוד האינטרנט הישראלי במיזם שמטרתו הנגשת תכנים באינטרנט לאנשים עם מוגבלות. ההנחיות לנגישות תכנים באינטרנט מגדירות את האופן שבו יש ליצור תכני אינטרנט, כך שיהיו נגישים יותר לקשת רחבה של מוגבלויות, ובעיקר מוגבלויות ראייה, שמיעה ומוגבלויות גופניות.

הכל התחיל כשאיגוד התקינה הבינלאומי w3c יצא עם התקן הראשון להנגשת אתרים אי שם בשנת 1999. המודעות לנושא התפתחה בהדרגה וקיבלה תנופה גדולה עם פירסום גירסה 2 של התקן - WCAG 2.0 בשנת 2008. בשלב זה חברה למיזם עמותת נגישות ישראל וקיבלה על עצמה את הובלת הנושא.

בשנת 2013 אומץ תקן הנגישות WCAG 2.0 על ידי מכון התקנים הישראלי וקיבל את השם תקן ישראלי 5568 – "קווים מנחים לנגישות תכנים באינטרנט". אני עמדתי בראש הוועדה שאימצה את התקן וסייעה בידי וועדת מומחים שכללה את בת שבע אנגלברג- בר, הראל חייט, אדם סולומון, אייל סלע, ז'ו שחף ואילנה בניש. ריכזה את העבודה מטעם מכון התקנים דנית לביא.

באוקטובר 2013 אמורות להיכנס לתוקף תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הכוללות בתוכן גם אכיפת הנחיות נגישות לכלל האתרים בישראל. היוזמה מבורכת, המימוש קיצוני ולדעתי לא מעשי. ימים יגידו.

להלן אוסף של לינקים הקשורים לנושא.

יהדות פיומה

בביקור באיטליה בשנת 2013 אצל המשפחה הראה לי פדריקו פאלק ( בעלה של קרלה, אחותו של אבא) ספר שמתעד את קורות יהודי פיומה ואבאציה באיטליה ( כיום רייקה בקרואטיה) בין השנים 1915 – 1945.

הספר מגולל יריעת חיים מתומצתת של כל אחת ואחת ממאות המשפחות היהודיות שחיו בפיומה וקורותיה בזמן המלחמה ואחריה : מי הוגלה למחנה ריכוז ומי למחנה מעצר, מי הומת ומי ניצל, ומי שניצל - איך ניצל והיכן המשיך את חייו . כולן נפוצו ובפיומה לא נותרה ולו משפחה אחת מאותה תקופה.

פדריקו הקדיש 20 שנה לאיסוף המידע שיצא ברומא כספר בשנת 2012. הוא שמח להצעתי להעלות את הספר לאינטרנט והמשיך לעדכן ולשנותו עד ליום מותו בפברואר 2016. למרות שהספר כתוב באיטלקית לא נדרשת ידיעת השפה כדי להבין את גודל הטרגדיה של יהדות פיומה.

הספר נמצא כיום על אתר האינטרנט של בית התפוצות שהבינו את חשיבותו כמסמך היסטורי נדיר מסוגו על קהילה יהודית שהייתה ואיננה. לבקשתם צורפו לאתר גם כמה פרקים בשפה האנגלית.

מתחם קיראון

מסדרון הגלריה לאורך הקומה החמישית

מתחם איריס צה"ל בקיראון מורכב משבעה מבני בטון בתכנון האדריכל ישראל לוטן. הבניינים מתנשאים לגובה שש קומות על קומת עמודים, וכוללים 260 יחידות דיור. לאורך הקומה החמישית משתרע מסדרון שדרכו נכנסים לדירות הדופלקס בקומה חמש ושש.

אני גרה במתחם הרבה מאד שנים ופעילה בוועד של הבניין שלנו הכולל 2 מבנים מחוברים ושמונים דייר. המקום מטופח ותמיד אהבנו אותו אבל רק לאחרונה הבנו שאנחנו בעצם גרים במקום בעל ערך ארכיטקטוני יחודי.

כהוקרה לנעמה ציזר שדוחפת את הנושא ללא לאות החלטתי לרכז מאמרים שעוסקים בקיראון והתפרסמו בשנים האחרונות.